מחלק הסקה לחימום תת רצפתי בתוך ארון בקיר

ספקטרום פתרונות אנרגיה

חימום תת רצפתי שאלות נפוצות: שימוש, תחזוקה ותקלות

25 תשובות קצרות למי שכבר גר עם חימום תת רצפתי: כמה זמן לחכות לחום, לאיזו טמפרטורה לכוון, מה אפשר לשים על הרצפה ומה עושים כשמשהו לא עובד.

לייעוץ ותכנון ללא התחייבות

המערכת כבר מותקנת, החורף מתקרב, ופתאום עולות שאלות שלא חשבתם עליהן בשלב התכנון: כמה זמן לחכות עד שהבית יתחמם, אם מותר להשאיר את החימום דולק כל הלילה, מה אפשר לשים על הרצפה ומה עושים כשחדר אחד נשאר קר. ריכזנו כאן את השאלות שאנחנו שומעים הכי הרבה מבעלי בתים עם חימום תת רצפתי במים ומשאבת חום, עם תשובות קצרות ומעשיות. אם אתם עדיין בשלב ההחלטה, המחיר וההבדלים בין השיטות מוסברים במדריך המלא לחימום תת רצפתי.

מה צריך לדעת לפני שמפעילים חימום תת רצפתי בפעם הראשונה?

בהפעלה הראשונה מחממים בהדרגה: מחכים שהמדה תתייבש, מעלים את טמפרטורת המים לאט, ומצפים שהבית יגיע לטמפרטורה תוך כמה שעות עד יום. חימום תת רצפתי אוגר חום ברצפה עצמה, ולכן הוא מתנהג אחרת ממזגן. מי שמבין את זה מראש נהנה ממנו יותר וגם משלם פחות.

מתי אפשר להפעיל את החימום אחרי יציקת המדה?

בדרך כלל לא לפני שלושה שבועות מיציקה של מדה צמנטית, ותמיד לפי ההוראות של יצרן המדה. גם אז ההפעלה הראשונה נעשית בשלבים: כמה ימים עם מים פושרים, בסביבות 20 עד 25 מעלות, ורק אחר כך עולים לטמפרטורת התכנון. זה התהליך שמופיע בתקן האירופי למערכות חימום רצפתי, והוא נועד למנוע סדקים במדה ובריצוף. אם הבית עדיין בשיפוץ, תאמו את ההפעלה עם המתקין ואל תדליקו “רק לבדוק”.

כמה זמן לוקח לבית קר להתחמם בתחילת החורף?

בהפעלה הראשונה של העונה, כשהרצפה והקירות קרים, זה יכול לקחת כמה שעות ועד יממה עד שהבית מרגיש חמים לגמרי. המדה שמעל הצנרת היא מסה גדולה שצריכה להתחמם לפני שהיא מתחילה להחזיר חום לחדר. לכן כדאי להדליק את המערכת כמה ימים לפני הגל הקר הראשון, ולא ביום שבו כבר קר בבית. אחרי שהרצפה התחממה, המערכת רק שומרת על הטמפרטורה ומשלימה מה שנדרש.

למה הרצפה לא מרגישה חמה כשנוגעים בה?

כי היא לא אמורה להיות חמה. רצפה שמחוממת נכון מרגישה נעימה, רק כמה מעלות מעל טמפרטורת החדר. התקן האירופי לחימום רצפתי מגביל את טמפרטורת פני הרצפה באזורי מגורים לכ-29 מעלות, כדי שיהיה נוח לעמוד ולשבת עליה לאורך זמן. החום מגיע מכל שטח הרצפה בבת אחת, ולכן הוא מספיק לחדר גם בלי נקודה חמה אחת. אם הרצפה ממש חמה מתחת לכפות הרגליים, כנראה שהמים במערכת חמים מהדרוש, וזה גם מבזבז חשמל.

מתי בשנה מדליקים את החימום ומתי מכבים?

ברוב הארץ מדליקים כשהלילות מתחילים להתקרר, בדרך כלל בין נובמבר לדצמבר, ומכבים כשמתחמם, בסביבות מרץ. באזורים הרריים כמו ירושלים, הגליל ורמת הגולן העונה ארוכה יותר, ובמישור החוף היא קצרה יותר. אין צורך לכבות בכל פעם שיש כמה ימים חמים באמצע החורף: התרמוסטט פשוט לא יבקש חום, והמערכת תעמוד בלי לצרוך. בסוף העונה מכבים דרך הבקר. אם אתם רוצים לנתק את משאבת החום מהחשמל לכל הקיץ, שאלו קודם את המתקין, כי יש דגמים שעדיף להשאיר מחוברים.

איך מפעילים חימום תת רצפתי נכון ביום-יום?

משאירים את המערכת דולקת לאורך העונה, מכוונים כל חדר לטמפרטורה שמתאימה לו, ומורידים רק מעט בלילה. חימום תת רצפתי עם משאבת חום עובד הכי טוב כשהוא רץ ברציפות על מים פושרים. הדלקה וכיבוי כמו במזגן דווקא מעלים את הצריכה ופוגעים בנוחות.

אפשר להשאיר את החימום התת רצפתי דולק כל היום?

כן, וככה הוא אמור לעבוד. המערכת לא צורכת חשמל כל הזמן: הבקר מפעיל את משאבת החום רק כשהתרמוסטט באחד החדרים מבקש חום, ובשאר הזמן היא עומדת. גם עלות השימוש שאנחנו מציינים, כ-4 עד 6 ₪ למ”ר לחודש חורף, מחושבת לפי חימום רציף של 24 שעות ביממה. מי שמכבה בבוקר ומדליק בערב מכריח את המערכת לחמם מחדש רצפה שהתקררה, וזה לוקח שעות ועולה יותר.

לאיזו טמפרטורה כדאי לכוון את התרמוסטט?

ברוב הבתים 20 עד 22 מעלות בחדרי המגורים מספיקות, ובחדרי השינה אפשר קצת פחות. התקן האירופי לחימום רצפתי מתכנן לפי 20 מעלות בחדרי מגורים ו-24 מעלות בחדרי רחצה. בגלל שהחום מגיע מלמטה והרגליים חמות, הרבה אנשים מרגישים נוח בטמפרטורה נמוכה במעלה או שתיים ממה שהיו מכוונים במזגן. כל מעלה נוספת מוסיפה לצריכה, אז כדאי להתחיל נמוך ולעלות רק אם קר לכם. הטבלה הבאה היא נקודת פתיחה טובה:

חדרטמפרטורה מקובלתהערה
סלון, מטבח ופינת אוכל20 עד 22 מעלותהחדרים שבהם יושבים הכי הרבה
חדרי שינה18 עד 20 מעלותלפי ההרגל של מי שישן בחדר
חדר רחצה22 עד 24 מעלותכאן נעים שהרצפה חמימה יותר
חדר שלא משתמשים בו16 עד 17 מעלותשמירה, בלי לכבות לגמרי
כל הבית בזמן חופשהכ-16 מעלותמתכנתים חזרה יום לפני שחוזרים

כדאי להוריד את הטמפרטורה בלילה או כשיוצאים מהבית?

הורדה קטנה של 2 עד 3 מעלות בלילה או ביום עבודה ארוך היא בסדר, אבל כיבוי מלא כמעט אף פעם לא משתלם. הרצפה מגיבה לאט, ולכן הורדה גדולה פירושה שתתעוררו לבית קר והמערכת תעבוד שעות כדי להשלים. ביציאה לחופשה של כמה ימים הורידו את כל הבית לכ-16 מעלות, ותכנתו בבקר חזרה לטמפרטורה הרגילה יום לפני שאתם חוזרים. איך מגדירים שעות ואזורים מוסבר במדריך על בקר ותרמוסטט לחימום תת רצפתי.

צריך לחמם חדרים שלא משתמשים בהם?

עדיף להשאיר אותם על טמפרטורה נמוכה, בסביבות 16 עד 17 מעלות, ולא לכבות אותם לגמרי. חדר קר מושך חום מהחדרים הסמוכים דרך הקירות, ואז החדרים שכן משתמשים בהם עובדים קשה יותר. בחדר קר וסגור גם יש יותר סיכוי לעיבוי על הקירות ולריח של לחות. כאן נכנס היתרון של תרמוסטט נפרד לכל חדר: אפשר לחמם את חדר העבודה רק בשעות שעובדים בו ולהשאיר את חדר האורחים בשמירה.

מה אפשר לשים על רצפה עם חימום תת רצפתי?

כמעט הכול: שטיחים דקים, רהיטים על רגליים ופרקט שמתאים לחימום. מה שכדאי להימנע ממנו הוא כל דבר עבה ואטום שמכסה שטח גדול מהרצפה. הרצפה היא גוף החימום של הבית, ומה שמכסה אותה עוצר חלק מהחום בדרך לחדר. רוב ההחלטות כאן נעשות פעם אחת, בשלב התכנון או כשקונים רהיטים, ואחר כך כבר לא צריך לחשוב עליהן.

מותר לשים שטיח על רצפה עם חימום תת רצפתי?

כן, כל עוד השטיח דק ואין לו גב גומי עבה. שטיח מתנהג כמו שמיכה על הרצפה: ככל שהוא עבה יותר, פחות חום עובר לחדר והאזור שמתחתיו נשאר חם מדי. שטיחים קלים מכותנה או מצמר דק, או שטיחים שהיצרן מסמן כמתאימים לחימום תת רצפתי, עובדים טוב. שטיח שאגי עבה על חצי סלון יגרום למערכת לעבוד שעות ארוכות יותר, ולפעמים החדר פשוט לא יגיע לטמפרטורה שקבעתם.

איזה פרקט מתאים לחימום תת רצפתי, ומה הטמפרטורה המקסימלית שלו?

פרקט דק, פרקט דו-שכבתי או למינציה שהיצרן אישר לחימום תת רצפתי מתאימים, ורוב היצרנים מגבילים את פני הרצפה ל-27 עד 28 מעלות. עץ רגיש לחום וליובש, ולכן מתחת לפרקט מכוונים את המים נמוך יותר מאשר מתחת לאבן או לקרמיקה. פרקט עבה או עץ מלא מבודד יותר, ולכן החדר מתחמם לאט יותר והמערכת עובדת יותר שעות. ההמלצה שלנו היא לבחור את הפרקט לפני שמתכננים את המערכת, ולבקש מספק הפרקט את מגבלת הטמפרטורה בכתב, כדי שאפשר יהיה לכוון את המערכת לפיה מההתחלה.

אפשר להעמיד ארונות, מיטה וספות על רצפה מחוממת?

רהיטים על רגליים לא מפריעים. ארונות קבועים, ארונות מטבח וארונות אמבטיה מתכננים מראש כך שהצנרת לא תעבור מתחתם. מתחת לארון קיר או למטבח החום נשאר כלוא, לא מגיע לחדר ועלול לחמם את מה שבתוך הארון. לכן בשלב התכנון מסמנים על התוכנית את מיקום הרהיטים הקבועים ומשאירים שם רצפה בלי צנרת. ספה עם בסיס סגור עד הרצפה או מיטה עם ארגז מצעים מכסות שטח גדול, ובחדר קטן כדאי להעדיף דגמים עם רגליים.

מותר לקדוח או לקבע משהו לרצפה?

רק אם יודעים בדיוק איפה עוברת הצנרת. קידוח לתוך צינור הוא אחד הנזקים הבודדים שיכולים לגרום לנזילה בצנרת שמתחת לרצפה. לפני היציקה מצלמים את פריסת הצנרת בכל חדר ושומרים את התוכנית, ואם המתקין לא נתן לכם אותה, כדאי לבקש. כשצריך לקבע משהו לרצפה, כמו מעקה, עמוד או מעצור דלת, בודקים מול התמונות, ובמקרה של ספק אפשר לאתר את הצנרת במצלמה תרמית כשהמערכת פועלת. עוד טעויות נפוצות כאלה ריכזנו במדריך מה עושים ומה לא עושים עם חימום תת רצפתי.

צנרת חימום תת רצפתי במים, פרוסה בבית לפני יציקה
כך נראית הצנרת לפני היציקה. את התמונות האלה שומרים כדי לדעת בעתיד איפה לא קודחים.

מה משפיע על חשבון החשמל בחורף עם חימום תת רצפתי?

עם משאבת חום, עלות השימוש היא בדרך כלל כ-4 עד 6 ₪ למ”ר לחודש חורף בחימום רציף. מה שקובע אם תהיו בצד הנמוך או הגבוה של הטווח הוא הבידוד של הבית, האזור בארץ והטמפרטורה שאתם מכוונים. בבית של 120 מ”ר זה יוצא בערך 480 עד 720 ₪ לחודש חורף. רוב ההבדל בין שכנים עם אותה מערכת מגיע מהרגלי השימוש, ואותם קל לשנות.

למה חשבון החשמל הראשון אחרי ההתקנה יצא גבוה?

בדרך כלל בגלל החימום הראשוני של הרצפה והמבנה, ולפעמים בגלל תרמוסטט שמכוון גבוה מדי. בשבועות הראשונים המערכת מחממת כמות גדולה של בטון וקירות שהיו קרים, וזה צורך יותר ממה שתראו בהמשך העונה. אם גם אחרי חודש הצריכה גבוהה, בדקו על כמה מעלות מכוונים התרמוסטטים, אם יש חדר שמחומם בלי צורך, ואם המים שיוצאים ממשאבת החום חמים יותר ממה שהמתקין הגדיר. אם הכול נראה תקין, שווה לבקש בדיקה של המערכת.

איך אפשר לחסוך בעלויות החימום התת רצפתי?

הצעד הגדול ביותר הוא מקור החום: משאבת חום מפיקה כ-3.8 יחידות חום לכל יחידת חשמל, ולכן היא זולה בהרבה מחימום המים בגז, בסולר או בחשמל ישיר. מול חימום חשמלי ישיר מדובר בחיסכון של עד 80% באנרגיה. אחרי זה החיסכון מגיע מהשימוש: חימום רציף במקום הדלקה וכיבוי, טמפרטורה סבירה, חדרים ריקים על שמירה, תריסים סגורים בלילות קרים, ובידוד של הגג והחלונות אם אתם ממילא בשיפוץ. מי שמחמם היום את המים בדוד גז או סולר יכול בדרך כלל לעבור למשאבת חום לחימום תת רצפתי בלי לפתוח את הרצפה, אחרי בדיקה שהמערכת הקיימת מתאימה.

אפשר להפעיל מזגן ביחד עם החימום התת רצפתי?

כן. בהרבה בתים משתמשים במזגן כדי לתת דחיפה מהירה לחדר אחד, והחימום התת רצפתי מחזיק את הבסיס. כדי שהשניים לא יעבדו אחד נגד השני, כוונו את המזגן מעלה אחת מתחת לתרמוסטט של החימום, כך שהוא ייכנס לפעולה רק כשהחימום הרצפתי לא מספיק. בקיץ המזגן מקרר והחימום הרצפתי עומד.

חימום תת רצפתי יכול גם לקרר את הבית בקיץ?

טכנית כן, עם משאבת חום הפיכה, אבל בישראל זה פחות נפוץ, כי הלחות בקיץ מגבילה את זה. כשמזרימים מים קרים מתחת לרצפה, פני הרצפה מתקררים, ואם הם יורדים מתחת לנקודת הטל של האוויר נוצר עליהם עיבוי, כלומר רצפה רטובה וחלקה. לכן מערכת שמקררת דרך הרצפה צריכה חיישני לחות ובקרה שמגבילה את טמפרטורת המים, והיא נותנת קירור מתון בלבד. ברוב הבתים בארץ הפתרון הפשוט הוא חימום רצפתי בחורף ומזגן בקיץ.

איזו תחזוקה צריך חימום תת רצפתי, ומה עושים כשמשהו לא עובד?

הצנרת שמתחת לרצפה כמעט לא צריכה טיפול. מה שכן צריך בדיקה פעם בשנה, לפני החורף, הוא משאבת החום, הלחץ במערכת, המסננים והבקרה. רוב התקלות שבעלי בתים מתקשרים בגללן מתגלות במחלק או בתרמוסטט, ואפשר לזהות אותן בבדיקה פשוטה לפני שמזמינים טכנאי.

צריך להחליף את המים בצנרת?

לא. זו מערכת סגורה, ואותם מים מסתובבים בה שנים. מים חדשים מכניסים חמצן ומינרלים שיוצרים משקעים, ולכן מערכת שלא מוסיפים לה מים כל הזמן נשמרת טוב יותר. מה שכן בודקים הוא הלחץ: ליד המחלק או ליד משאבת החום יש מד לחץ, ובמערכת ביתית הוא נמצא בדרך כלל בסביבות 1 עד 2 בר כשהמערכת קרה. בחלק מהמערכות מוסיפים למים חומר נגד קורוזיה, ואת הריכוז שלו בודקים בטיפול השנתי. אם הלחץ יורד שוב ושוב, צריך לברר לאן נעלמים המים.

מה כולל טיפול שנתי למערכת?

ניקוי של הסוללה והמסננים במשאבת החום, בדיקת לחץ, ניקוי מסנן המים, בדיקת זרימה בכל מעגל במחלק ובדיקה שהתרמוסטטים והבקר עובדים. כדאי לעשות אותו בסתיו, לפני שמדליקים, כדי לא לגלות תקלה ביום הקר הראשון. בין הטיפולים יש שני דברים שאפשר לעשות לבד: לוודא שעלים, אבק או חפצים לא חוסמים את משאבת החום בחוץ, ולהחליף סוללות בתרמוסטטים אלחוטיים. הוראות ההפעלה של הדגמים שאנחנו מתקינים נמצאות בעמוד מפרטים, חומר טכני והוראות הפעלה.

חדר אחד לא מתחמם. מה בודקים?

קודם את התרמוסטט של החדר, אחר כך את המחלק. ברוב המקרים הסיבה היא סוללה, ראש בקרה תקוע או אוויר במעגל, והצנרת עצמה תקינה. ודאו שהתרמוסטט מכוון גבוה מהטמפרטורה בחדר ושיש לו סוללה. במחלק יש לכל מעגל ראש בקרה ומד זרימה קטן: אם מד הזרימה של החדר הזה לא זז כשהתרמוסטט מבקש חום, כנראה שהראש לא נפתח או שיש אוויר במעגל. אם כל הבית קר, הבעיה בדרך כלל במשאבת החום או בלחץ, ואז עדיף להזמין טכנאי במקום לפתוח ברזים במחלק.

מחלק מים מנירוסטה עם מדי זרימה
מדי הזרימה במחלק מראים אם המים זורמים בכל מעגל. זה המקום הראשון לבדוק כשחדר אחד נשאר קר.
מה קורהסיבה אפשריתמה בודקים לבדמתי קוראים לטכנאי
חדר אחד קרתרמוסטט, ראש בקרה או אוויר במעגלסוללה והגדרה בתרמוסטטאם מד הזרימה של החדר לא זז
כל הבית קרתקלה במשאבת החום או לחץ נמוךקוד שגיאה בבקר ובמשאבה, מד הלחץמיד, עם קוד השגיאה
בעבוע או רחש מים בצנרתאוויר במערכתשהלחץ בטווח הרגילאם הרעש חוזר או נמשך
הלחץ יורד שוב ושובדליפה במחלק, בחיבורים או במשאבהכתמי רטיבות ליד המחלק והמשאבהתמיד
הרצפה חמה מדימים חמים מהנדרשההגדרה בתרמוסטטלכוונון טמפרטורת המים

מה עושים אם יש חשד לנזילה בצנרת?

סוגרים את המעגל החשוד במחלק, מצלמים את מד הלחץ ומתקשרים לטכנאי. אין צורך לשבור רצפה כדי לחפש. בדרך כלל כל מעגל מתחת לרצפה הוא צינור רציף אחד בלי חיבורים בתוך היציקה, ולכן רוב הנזילות שמתגלות הן במחלק, בחיבורים הגלויים או ליד משאבת החום. אם בכל זאת מופיע כתם רטיבות ברצפה, הטכנאי מאתר את המקום המדויק בבדיקת לחץ למעגל ובמצלמה תרמית, ופותח רק את האריחים שמעל הנקודה. סימן מוקדם לנזילה הוא לחץ שיורד שוב ושוב, אז שווה להציץ במד הלחץ מדי פעם.

המערכת מבעבעת או מרעישה. זה תקין?

בעבוע או רחש של מים בצנרת או במחלק הם בדרך כלל סימן לאוויר במערכת, וזה תיקון פשוט. אוויר נכנס בעיקר אחרי מילוי, אחרי תיקון או כשהלחץ ירד. הטכנאי משחרר אותו דרך ברזי האוורור במחלק, מעגל אחרי מעגל, ומשלים לחץ. משאבת החום עצמה עומדת בחוץ, ובתוך הבית שומעים לכל היותר זמזום שקט של משאבת הסחרור ליד המחלק. דפיקות או רעש חדש שלא היה קודם הם סיבה לבדיקה.

מה קורה לחימום התת רצפתי בהפסקת חשמל?

המערכת נעצרת, אבל הרצפה ממשיכה לשחרר את החום שאגרה עוד כמה שעות, כך שבהפסקה קצרה כמעט לא מרגישים. כשהחשמל חוזר, רוב המערכות חוזרות לעבוד לבד עם ההגדרות הקודמות. אחרי הפסקה ארוכה כדאי לבדוק שהבקר מציג את השעה הנכונה, כי שעון שזז הוא סיבה נפוצה לחימום בשעות לא צפויות, ושאין קוד שגיאה על המסך של משאבת החום.

יש לכם שאלה על המערכת בבית, או שאתם מתכננים חדשה? השאירו פרטים ונחזור אליכם

חימום תת רצפתי בטוח לבריאות ולילדים?

כן. חימום תת רצפתי במים לא שורף שום דבר בתוך הבית, לא יוצר שדה חשמלי ברצפה, ופני הרצפה נשארים בטמפרטורה שנוח לגעת בה. באזורי מגורים הרצפה מתוכננת לא לעבור כ-29 מעלות, כך שגם תינוק שזוחל או ילד ששוכב על הרצפה לא בסכנת כוויה. אין גופי חימום חמים בגובה הידיים ואין כבלים או תנורים על הרצפה.

חימום תת רצפתי פולט קרינה או מסרטן?

במערכת על מים אין זרם חשמלי ברצפה, ולכן גם אין ממנה קרינה. בצנרת זורמים מים חמים בלבד. השאלה נשאלת בעיקר על מערכות חשמליות, שבהן כבלי החימום יוצרים שדה מגנטי בתדר נמוך כשהם פועלים. ארגון הבריאות העולמי מסווג שדות כאלה בקבוצה של “אולי מסרטנים” על סמך ראיות מוגבלות, והמכון הלאומי לסרטן בארה”ב והוועדה המדעית של האיחוד האירופי לא מצאו קשר סיבתי לסרטן ממקורות ביתיים. מערכות חשמליות מודרניות משתמשות בכבל דו-גידי שמצמצם את השדה. מי שרוצה ראש שקט לגמרי בחדרי שינה ובחדרי ילדים יכול לבחור במערכת על מים, וההבדלים בין השיטות מפורטים במדריך על חימום תת רצפתי חשמלי.

יש סכנה של פחמן חד חמצני או שריפה?

לא כשהמים מחוממים במשאבת חום. אין בעירה בתוך הבית, ולכן אין להבה, אין גז ואין פליטה של פחמן חד חמצני. כל חורף מתפרסמים מקרים של הרעלה ושריפות ממכשירי חימום, בעיקר מתנורי גז ונפט בחדרים סגורים. משאבת חום עובדת על חשמל, עומדת מחוץ לבית, והחום מגיע לחדרים דרך המים בצנרת. אם המים במערכת שלכם עדיין מחוממים בדוד גז, ודאו שהוא מאוורר כמו שצריך ונבדק פעם בשנה.

חימום תת רצפתי מייבש את האוויר או מעלה אבק?

כל חימום מוריד את הלחות היחסית בחדר, גם חימום רצפתי. ההבדל הוא שאין מפוח. האוויר החם לא נושב על הפנים, והאבק לא מתעופף בחדר כמו מול מפזר חום או מזגן במצב חימום. אם הבית יבש מאוד בחורף, מכשיר אדים קטן בחדר השינה עוזר, בלי קשר לשיטת החימום.

מה הלקוחות שלנו אומרים

5.0דירוג בגוגל

על סמך 94 ביקורות אמיתיות

Google